איש אחד עושה ג’וגינג בפארק. פתאום, הוא רואה זקן בוכה על ספסל. האיש מתקרב אליו ושואל אותו למה הוא בוכה. הזקן מתחיל לספר:
– עבורי, החיים לא יכול להיות יותר טובי! אני חיי עם נימפומנית אמיתית כבר 20 שנה. כשמתעוררים בבוקר, אנחנו עושים אהבה. אחרי זה, היא מכינה את ארוחת בוקר, אנו אוכלים ושוב אנחנו עושים אהבה. אחרי זה, אני הולך לישון. בדרך כלל, בצהריים אנחנו יוצאים לטייל ואוכלים את ארוחת הצהריים במסעדה נחמדה. אחר כך חוזרים הביתה והולכים לשון. כשמתעוררים, שוב אהבה, אני פותח טלוויזיה, רואה ספורט, סרטים ישנים, עד שהיא מכינה את ארוחת הערב. היא מומחית בזה, שכחתי להגיד לך שהיא טבחית במקצוע. אחרי זה, שוב אהבה, וסוף, סוף, אני הולך לישון אחרי יום מעייף… מאד מופתע, האיש שואל את הזקן:
– אז למה אתה יושב ובוכה כאן בפארק? הזקן עונה בין דמעות:
– שכחתי איפה אני גר!